ביאור יש"ר על התורה, דברים כח:נד

1הרך בך והעגג, אפילו הרחמני ורך הלבב אשר לא יוכל לסבול שום צער ומכאוב, והענוג שהרגיל את עצמו בתענוגי בני אדם, ושני תוארים הללו קרובים בענין, ובאו שניהם להגדיל ההפלגה, אף הרך והענוג לא ירחם על בניו ולא יקוץ מלאכול את בשרם וה"א הרך עם בי"ת שאחריו ענינו היותר רך והיותר ענוג [Superla%ivo], כמו היפה בנשים:

2תרע עינו באחיו, נוסף על האכזריות הגדולה להרוג את בניו כדי לאכול את בשרם, אשר כל שומעה תצילנה אזניו, הזכיר הכתוב אכזריות אחרת כמעט גדולה ממנה, והיא שימאן לתת לאחיו וליתר בניו מבשר הנהרג, והטעם משום רעות עין, כדרך הכתוב ורעה עינך באחיך האביון (לעיל ט"ו ט'), ואע"פי שהם שאר בשרו ויוצאי חלציו לא יחמול עליהם, כי ירצה שימותו כולם ברעב כדי לאכול גם את בשרם, וזו באמת תכלית האכזריות, ולא תהיה כזאת בלב האדם אם לא שישתגע מכובד הצרות שיאכילו דעתו ושכלו עד שידמה לחית השדה: