ביאור יש"ר על התורה, דברים לב:י

1ימצאהו בארץ מדבר, אחרי שהודיע ההבדל העצמי שבין ישראל לשאר האומות, בא עתה לספר הטובות הנמשכות מן ההבדל הזה, ואמר שגם התחלת האומה לא היתה כהתחלת עמים אחרים, שכולם ניתנו להם ארצות אחר המבול ועלו לגדולה בארץ נושבת, ואין כן האומה הישראלית שכבר היו גוי גדול שש מאות אלף רגלי הגברים עורכי מלחמה לבד מטף ונשים, ועדיין לא היה להם מחוז לשבת בו, אבל הלכו למדבר ערבה ושוחה, ומשם עלו לגדולה, הכל להפך מן הדרך הטבעי, ומלת ימצאהו כפשוטו, ואמר שמצא אותם במדבר, לפי שהנהגת השם ונפלאותיו עמהם התחילה בארץ מדבר, ושם ניכר בהם יותר העזר האלהי, כי בהיותם שם לא מקום זרע ובארץ לא עבר בה איש, השם סיפק צרכם בדרך פלא ארבעים שנה:

2ובתהו ילל ישמן, ארץ ציה ושממה, מקום יללת תנים ובנות היענה, שישום השומע מקולם:

3יסבבנהו, במלאכיו לשמרם ולחלצם, ויתכן שירמוז לענני הכבוד אשר היו להם למחשה:

4יבוננהו, נתן בהם רוח חכמה ובינה, כי זהו הוראת שורש בין בפועל, והמליצה רומזת לזמן מתן תורה שאז פתח ה' אוצרו הטוב להשכילם ולהבינם עד שזכו למדריגת הנבואה, וכן מפורש בכתובים ורוחך הטובה נתת להשכילם (נחמיה ט' ב'):

5יצרנהו כאישון עיני, כבבת עינו, הוא משל אל אהבת ה' את עמו: