ביאור יש"ר על התורה, דברים לג:כו

1אין כאל ישרון, אחר שגמר ברכת כל שבט ושבט, שב לברך הכלל, וחזר להזכיר שבחי המקום כמו שהתחיל בהם ה' מסיני בא, ואמר דע לך, ישורון ! שאין כאלהי ישראל בכל אלהי העמים ולא כצורנו צורם:

2רכב שמים בעזרך, הוא ית' מטה השפעת השמים לעזרך, כרוכב מטה סוסו ימין ושמאל וכונת המאמר הזה נוסד על מה שביארנו פעמים רבות כי כל אומות העולם מונהגים כפי חקי הטבע אבל ישראל מונהגים בהנהגה שהיא למעלה מן הטבע, וכאן ביאר סוד הדבר, כי ה"ית מכריח טבע השמים לצאת מטבעם ומנהגם, וזה בעזרך, דהיינו לטובת ישראל שהם לבדם זכו להנהגה הזאת למעלה מן הטבע:

3ובגאותו שחקים, נמשך למעלה, ושיעורו ורוכב בגאותו שחקים בעזרך, והנה אין זה כפל לשון במה שאמר רוכב שמים, כי יש הפרש בין שמים ושחקים, גם הוסיף כאן מלת בגאותו, ולהבין הענין דע כי כאשר ידברו הכתובים בשפע היורד ממעל בדרך טבעי יאמרו שבא מן השמים, כמו יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים (לעיל כ"ח י"ב), שהוא המטר, כי יש בכח היסודות להולידו, וכן הרבה במקראות שנזכרו השמים, כי הם משפיעים בארץ כל דבר טבעי, אבל כשיושפע ממעל דבר נפלא שאין כדוגמתו בטבע, או כשיעשה ה' מופתים ונפלאות בארץ חוץ ממנהגי הטבע, אז יאמרו שהשפע הזה בא מן השחקים שהם יותר גבוהים מן השמים, ועל זה נאמר ועזו בשחקים (תהלים ס"ח ל"ה), וידוע כי שם עוז בחו"לם נאמר על הכח הנפלא לעשות דברים למעלה מן הטבע, כמו שיוכיחו כל הכתובים, וכן המן שהוא דבר נפלא ואין בטבע המציאות הנהוג להולידו, אמר עליו ויצו שחקים ממעל (תהלים ע"ח כ"ג), ואחר שנתהוה בדרך פלא בשחקים, ציוה השם שיעבור דרך דלתי השמים וירד כמו המטר הנהוג, וזהו ודלתי שמים פתח (שם), וכן כאן אחרי שאמר רוכב שמים בעזרך, שפירושו שגם הטובות הטבעיות כשהן חלים על ישראל מתחלפים ברוב טובה מאותן הברכות בעצמן כשחלים על שאר העמים, שעל ישראל חלים בהפלגה גדולה באורח פלא, וכמו שהבטיח בפ' בחקותי, אמר עתה שנוסף על זה הוא ית' רוכב השחקים לטובת ישראל, כלומר מוריד עליהם טובית רוחניות ומפליאות שאין כדוגמתן בשאר האומות כלל, והוא הסדר החמישי של ברכות שמיוחד לישראל בלבד, ודברנו עליו בפ' בחקותי, ולכן הוסיף כאן מלת ובגאותו, שרומזת להנהגת הנפלאות שאמרנו ועליה נקרא הוא ית' גאון יעקב (תהלים מ"ז ה'), ונא' על ישראל גאותו (שם ס"ח ל"ה), והבן: