ביאור יש"ר על התורה, דברים ד:טז

1פן תשחיתון, דע שיש שתי מיני ע"ז, האחת עבודת הפסילים מעשה ידי אדם באופן שהעובד אותם מכחיש במציאות הסבה הראשונה, וזהו השחת הדעת בזדון, וגם הגויים חייבין עליה, והשנית הוא הטועה שבראותו רוממות השם וגודל כבודו יאמין כי מסר הנהגת העולם לאחד מן השרים העליונים ולכן הוא משתחוה להם, וזהו השתוף, והגוים פטורים על הטעות הזה, אבל האיש הישראלי חייב עליה מיתה, והנה חלק הכתוב בין שני מיני ע"ז האלה, כי אמר כאן פן תשחיתון וכו' תבנית כל בהמה וכו' תבנית כל רומש וכו' עד מתחת לארץ, וכל זה מדבר מן המין הראשון שלהיותו השחת הדעת גמור אמר לשון תשחיתון, ובפסוק ופן תשא עיניך מתחיל לדבר במין השני כמו שנבאר:

2ועשיתם לכם פסל, לע"ז גמורה שעושה פסל ואומר אלי אתה, והנה זכר כאן כל מיני התמונות מבעלי חיים שיוכל לפסול תבניתן, הן מההולכים בארץ הן מהעופפים בשמים, או מהרומשים באדמה, או מאשר במים:

3תמונת כל סמל, הנה יש בענין זה חמשה שמות, פסל, תבנית, דמות, תמונה, סמל, וההבדל שביניהם כך, שהפסל נופל לבד על חומר הדבר הנפסל, כגון עץ או אבן על צורת איזה עצם, תבנית נקרא על שם הצורה והצלם הניתן לה דמות על שם הדמיון שבין הפסל ובין הדבר שנדמה לו, אבל תמונה הונח על הכוונה והציור הרוחני, מה שיכוין המצייר בצורה ההיא, ר"ל הכח המיוחס לעצם ההוא מה שהצורה רומזת עליו, ולכן אמר למעלה לא ראיתם כל תמונה, ר"ל לא ראיתם דבר מוחש שהמוחש הזה ירמוז על כחותיו אשר לו, ונאמר ג"כ על כל ציור מושכל, ומזה ותמונת ה' יביט, שהשיג דרכי השם ב"ה בהשגה נעלה מהשגת זולתו, ולפעמים יצייר בדמיונו המצייר פסל מורכב מצלמים רבים שציור כל א' וא' מחלקיו הם במציאות והרגישם המרגיש כבר באחד מן החושים, אבל חבור החלקים ההם והרכבתם אינו במציאות רק בדמיון המצייר, ד"מ סוס בעל כנפים, כלב בעל שלשה ראשים, הוא ציור שחלקיו נמצאים כולם חלק בזולת חלק, סוס לבדו, וכנפים לבדם, אולם לא יחוברו בגוף מן הגופים, והנה הציור מן החבור הזה והמשונה ההוא יקרא ג"כ תמונה כל עוד שהוא בכח, אבל כאשר יצא אל הפועל, דהיינו כאשר יעשה הצורף ד"מ סוס בעל כנפים, אז נקרא סמל, כמו סמל הקנאה האמור ביחזקאל, ולזה אמר כאן פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל (אבן חצוב ומסותת על) תמונת כל סמל (על ציור צורה שאינה במציאות, או תעשו לכם) תבנית זכר או נקבה (צורת בנין זכר או נקבה כמו שהם במציאות: