ביאור יש"ר על התורה, דברים ז:י
ביאור יש"ר על התורה · Reggio on Torah, Deuteronomy 7:10
Open in the reader →1ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו, פי' אל פניו בחייו של השונא, והכונה מיד, וענין הכתוב להודיע מידתו ית' שהוא שומר הברית והחסד לאוהביו לאלף דור, אבל כשבא ליפרע מן הרשעים אינו שומר פורענותם לזרעם אחריהם עד אלף דור, כי כבן לא ישא בעון האב ואיש בחטאו יומת, אלא נפרע משונאיו מיד להאבידו מן העולם כי מאחר שהם שונאי השם יתחייבו כליה מיד:
2לא יאחר לשנאו, ושמא תאמרו הלא כתוב פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשונאי, וכן הנסיון מעיד שעינינו רואות רשעים מאריכים ברעתם ויש שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים ? דעו שיש סבות ידועות לפניו ית' שבעבורן תגזור כן חכמתו יתעלה, פעמים לשלם לו גמול מעשיו הטובים בע"הז, פעמים רואה שבהאריכו ימים ישוב מאולתו ומפשעיו, פעמים להוציא ממנו תולדות הגונים צדיקים וישרי לב וכל כיוצא בזה, וכל אלו הם סבות המעכבות הפורענות, אבל מבלעדי סבה אז לא יאריך השם אפילו רגע מהשיב לרשע כגמול מעשיו, כי אלהי משפט ה' ולא יאהב את שונאיו חלילה, ועל פירוש זה סובבת מליצת הכתוב שאמר ולא יאחר, וכבר כתבנו (בראשית כ"ד ט' ול"ב ה') שלשון איחור נופל על העכבה ברצון ובלי סבה שמעכבת אותו, ולכן אמר כאן שהקב"ה אינו מאחר ברצון עונש הרשעים ואם לפעמים מאריך להם הוא מפני איזו סבה: