ביאור יש"ר על התורה, שמות א:י

1נתחכמה לו, בא בהתפעל להורות כי רק לפי דמיון פרעה ויועציו שהיו מכת החכמים בעיניהם, גזרו בחכמה מה שגזרו על ישראל, אבל באמת נהגו עמהם בתכלית הרשעה והכסל, כי הם היו תושבים ביניהם ברצון המלך ושריו כמו שנאמר ויתן להם אחוזה וכו' כאשר צוה פרעה (בראשית מ"ז י"א), ואח"כ ענו אותם על לא חמס בכפם:

2תקראנה, תארענה, ובא מלחמה שהוא לשון יחיד על תקראנה שהוא לשון רבים, כמו ידה ליתד תשלחנה (שופטים ה' כ"ו):

3ונלחם בנו ועלה, ילחם בנו וינצחנו, או אם לא ינצחנו, לפחות יהיה הנזק רב לנו במה שיעלה מן הארץ הזאת אל ארץ אבותיו, ונאבד עבדים רבים: