ביאור יש"ר על התורה, שמות י:יד

1ויעל וכו' וינח, עלה באויר על כל ארץ מצרים, ואח"כ השפיל עצמו ובכל מקום שנפל עליו, היה נח שם ומצא מנוח לרגלו, להודיע שבא בשדות בבתים ובהיכל מלך אין מקום פנוי ממנו:

2כבד מאד, כמו שמשא כבד יכבד על האדם, כך הארבה הכביד על המצריים, וקצרה נפשם מנשוא אותו:

3ואחריו לא יהיה כן, בעבור שמכת הארבה רגילה לבא לפעמים בכל הדורות, ועוד שבאה זאת כדרך המקרים כי רוח הקדים נשאו, בעבור זה אמר שהיה גדול מאד מכל אשר נהיה במקרה העולם, כי לפניו ואחריו איננו בא כמהו, ובגדלו ידעו כי מכת האלהים הוא, וגם אותו הארבה שהיה בימי יואל מכה מאת האלהים היתה, לפיכך נאמר גם שם כמהו לא נהיה מן העולם: