ביאור יש"ר על התורה, שמות י:כא

1ויאמר ה' אל משה, עתה יביא על מצרים הסדר הרביעי שהוא מכת בכורות וטביעת ים סוף, נוראות גדולות אין כמוהן בכל הסדרים שעברו, כי הסדר הראשון היה במים, השני בארץ, השלישי ברוח, אבל הרביעי הזה בא ממרומים ופעל נשגבות מן הטבע, והטעם לפי שבא ללמדם דבר יוצא ממנהג העולם, והוא כי ה"ית בחר לו יעקב סגולה מכל העמים ועתיד ליתן להם חקים נעלים משקול הדעת, ולכן קדם לסדר הזה מופת החושך שגם בו הפליא ה' לעשות והוא דומה למכות שבאו אחריו שבכולן היה מהומת לב וצרת נפש כמו שנפרש, וכמו שהמופת הזה מנע מהם האור כן המכות שלאחריה היו בלילה, כי מ"ב בחצי הלילה, ובואם בים ג"כ בלילה:

2נטה ידך, ולא צוהו להתרות לפרעה, כי זה היה מופת להמכה כמו שאמרנו:

3ויהי חשך, מלת ויהי מורה על הויה ומציאות דבר מה, ואין לשון זה נופל על החשך הטבעי כי הוא העדר לא מציאות, ומטעם זה לא נזכר הויה אצל החשך במעשה בראשית, א"כ למדנו שמשונה חשך זה מהחושך הטבעי, והראיה כי להלן קראו חשך אפלה, ויש הבדל בין חשך לאפלה, החשך הוא העדר אור השמש ולכן הלילה נקרא חשך נאמר ולחשך קרא לילה (בראשית א' ה'), ועל ידי נגה ירח וככבים או אור הנר תהיה אור, ואין כן אפלה שהיא גם בצהרים ולא יועיל לה שום אור, כמו שהעידו על זה הכתובים, מעתה חשך של מצרים לא היה כמו חשכת לילה שיועילו נגה ונר להאיר, אלא היתה אפלה, כי השמש האיר על הארץ כמנהגו אבל לא הגיע האור לעיני המצרים לפי שהוכו באפלה, וה"ית המציא ענין מה וגוף חדש סמוך לעיניהם שמנע מרשעים אורם כי היה בו ממש ומונע ניצוצי האור, דומה לתבלול שעל עיני העור, וזהו שאמר הכתוב ויהי חשך, כלומר יתהוה ענין חדש שיחשיך בעדם, ולא אמר ותחשך הארץ כמו שאמר בארבה, כי כאן הארץ האירה רק בעיני המצרים היתה אפלה:

4וימש חשך, זהו ענין אחר נוסף על האפלה שזכר למעלה, כי מלבד החשך הרמוז במלת ויהי, הביא הי"ת עליהם פחד ובהלה בחזיונות זרות שהיו נראים להם עד שנשארו מבוהלים ונרעדים ויצא לבם מרוב אימה, והתורה הסתירה הענין הזה במלת וימש שהוא לשון משוש ואחיזה, ולפי שהפועל הזה הוא תמיד יוצא כמו והמישני את העמודים (שופטים ט"ז כ"ו), לכן אף כאן נושא המאמר הוא החשך והנשוא הם המצרים, ופירושו החושך ימיש אותם, כלומר יאחז אותם ויפגע בם עד שיחרידם, והענין הזה מפורש בקבלה שנאמר ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים (תהלים ע"ח מ"ט) שמדבר על צרת החושך כי אחריו זכר מכת בכורות, והודיע שהיה בחשך משלחת מלאכי רעים, היינו תמונות משונות שבאו להבעיתם: