ביאור יש"ר על התורה, שמות יב:יא

1מתניכם הגרים, מזומנים לדרך:

2בחפזון, לשון מהירות, והיה זה בפסח מצרים לבד, והכלל שכל מצוה שהיא בגוף הפסח כגון נותר ושבירת עצם וצלי ודומיהם, מצוה לדורות, אבל כל מצוה שהיא באוכלים כגון חגירת המתנים ונתינת הדם על המשקוף ודומיהם, איננה רק בפסח מצרים:

3פסח, לשון דילוג וקפיצה ממקום למקום בעזיבת המקום שביניהם, ונקרא כן לפי שהקב"ה דילג כביכול ופסח את בתי ישראל להכות את הבכורים שבבתי המצרים, ולפי שענין הפסיחה הזאת עדיין עתידה בזמן שנאמרה פרשהזו, וכבר קראו הכתוב פסח על שם העתיד, לכן הוצרך לפרש להם בשני הפסוקים הסמוכים, מה היא הפסיחה הזאת שבעבורה נקרא הקרבן פסח: