ביאור יש"ר על התורה, שמות יב:ב

1החדש, זמן חדוש הלבנה מחדושה לחדושה כ"ט יום י"ב שעות ותשצ"ג חלקים של תתר"ף בשעה יקרא חדש ימים או חודש, כלומר יום חדוש אור הלבנה, והיום הראשון ממנו יקרא ראש חודש או חודש לבדו כמו חדשיכם ומועדיכם (ישעיה א' י"ד) וזמן תקופת השמש מנקודה אחת בגלגלו עד שובו שנית אל הנקודה ההיא יקרא שנה, ובשנה פעמים י"ב חדשי לבנה ופעמים י"ג כידוע, כי שנת החמה שס"ה יום וקרוב מרביעית היום:

2לכם, אמרו במכילתא לכם ולא לאד"הר, והטעם כי הקדמונים היו מונים מתשרי לפי שבחדש זה נבראו שמים וארץ כדברי רבי אליעזר וכמו שהוכחתי בפרשת נח, ולפי שאנו מונים תמיד השנים מבריאת העולם, לכן אנו מתחילין ג"כ השנה מתשרי, ומה שנתן הכתוב כאן קדימה לחודש ניסן אינו להתחלת השנה אלא להתחלת מנין החדשים כמו שנבאר:

3ראש חדשים, ראש חדש הוא היום הראשון של החודש, וראש חדשים הוא החודש הראשון מחדשי השנה:

4ראשון הוא לכם לחדשי השנה, לפי שקראו ראש חדשים ואולי טעינו לעשות בו התחלת השנה, לכן פירש הכתוב יותר ואמר, זה שקראתיו ראש הוא לפי שיהיה לכם ראשון כשתרצו למנות י"ב חדשי השנה על הסדר, לא שיהיה ראשון בשנה, שהרי תחילת שנותינו מתשרי דכתיב וחג האסיף תקופת השנה (לקמן ל"ד כ"ב) וכתיב בצאת השנה (שם כ"ג י"ו), אבל הוא ראשון לחדשים, ולו משפט הבכורה בין שאר חדשי השנה לזכר גאולתנו, וממנו תמנו כל החדשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר או שלשה עשר חדשים, כדי שבכל עת שנזכור החדשים יהיה נזכר הנס הגדול של יציאת מצרים, ועל כן אין לחדשים שם בתורה, כי אלה השמות ניסן אייר וזולתם שמות פרסיים הם, ולא ימצאו רק בספרי נביאי בבל ובמגילת אסתר, אבל בתורה יאמר בחדש השלישי (לקמן י"ט א') ויהי בשנה השנית בחדש השני (במדבר י' י"א), ובחדש השביעי (שם כ"ט א'), וכמו שתהיה הזכירה ביום השבת במנותינו ממנו אחד בשבת שני בשבת, כך הזכירה ביציאת מצרים במנותינו חדשי השנה לגאולה ההיא: