ביאור יש"ר על התורה, שמות טו:יג

1נחית בחסדך, אבל בחצי הדרך הנשארת נהגת בחסדך את העם אשר גאלת:

2נהלת, כרועה המנהל עלות ומשמרם מכל רע, כן אתה נהלת אותם:

3אל נוה קדשך, שיעורו אל הנוה הקדוש אשר לך, והוא המקדש, כאשר יזכרהו עוד בסמוך, ובדרך נבואה ידעו אז שעתיד ב"המק להבנות בארץ ישראל ואומרו נהלת בלשון עבר תחת עתיד כמשפט הנבואות, כלומר שהדבר נכון וברור כאילו נעשה כבר: