ביאור יש"ר על התורה, שמות טז:לא

1ויקראו בית ישראל את שמו מן, כבר אמר הכתוב כן למעלה, אבל בא להודיענו, שגם אחר ימים רבים שטעמו טעמו ואכלוהו בבישול ואפייה ודכייה, לא מצאו דוגמתו בין כל המאכלים שתחת השמש להקרא כשמם, ולכן הסכימו לקרותו תמיד בשם כבוד זה מן להבדילו מכל מאכל שבעולם:

2כורע גד לבן, עשב ששמו כן, וזרע שלו עגול, אבל אינו לבן, והמן דומה לו בתבנית ולא בצבע, והם שתי הודעות, המן היה כזרע גד והיה לבן, ובמקום אחר המשילו בענין הלבנינות לבדולח:

3כצפיחת בדבש, בצק שמטגנים אותו בדבש, ולהלן הוא אומר כטעם לשד השמן, וההפרש הוא כי כשאוכלים אותו אי כמות שהוא בלא טחינה או בישול, הוא כצפיחית בדבש שהוא מתוק, וכשטחנו או דכו אותו היה טעמו לשמנונית, לפיכך כתוב כאן וטעמו ושם והיה טעמו: