ביאור יש"ר על התורה, שמות יח:יא

1עתה ידעתי, מלת ידיעה על המבורר בחוש ובמושכלות ראשונות, והשמיעה היא קבלה באמונת הלב, והנה על האמונה אפשר שיפול ספק בלב האדם, מה שאין כן על הידיעה, ולכן יתרו שעד הנה כבר האמין מפי השמועה, אלא שנולדו לו ספקות, עכשיו שנתברר לו מפי משה צדקת ה' אשר עשה, אמר עתה ידעתי במופת ברור שה"ית הוא דיין אמת ומשפטיו נפלאים מאד, ונתן הטעם שהביאו אל ידיעה זאת, כי בדבר וכו' כמו שנבאר:

2מכל האלהים, כי אין בהם כח להציל את המאמינים בם:

3כי בדבר אשר זדו עליהם, בצדק דן את המצרים מדה במדה, כי על כל דבר אשר זדו והרשיעו בא עליהם סדר מכות ליסרם עליו עד שהודו בכל מה שכחשו לפנים, וכן בצדק דן את ישראל והניח את עמלק להתגרות בם, וגם זה בדבר אשר זדו עליהם, כי ישראל נסו את ה' ברפידים ולא האמינו בישועתו, והשם הביא עליהם עמלק שהיה מכת המכחישים, ובזה הודה יתרו כי משפטי ה' לטובה או לרעה צדקו יחדו: