ביאור יש"ר על התורה, שמות יט:יג

1לא תגע בו יד, תי"ו של תגע לנסתרת ושב אל היד, ופירושו לפי שאמר למעלה כל הנוגע בהר מות יומת, פירש עתה שאין מיתתו בידי אדם, כי יד שום אדם לא תהיה בו להמיתו, אבל יומת בידי שמים כמשפט כל המעפילים לגשת אל הקדש ואינם נוהגים צניעות בעצמם שנידונים בידי שמים, כמו נדב ואביהוא, וכמו עזא וזולתם, והראיה מ"ש אח"כ והכהנים והעם אל יהרסו לעלות אל ה' פן יפרץ בם, ולשון פרץ כשהוא כנוי למיתה יורה תמיד על מיתה פתאומית בידי שמים, ובנין אב לכלם ותפרוץ בם מגפה (תהלים ק"ו כ"ח), ומה שאמר כי סקול יסקל או ירה יירה אינו בידי אדם כי לא מצאנו שתצוה התורה להמית בחצים, אלא עלינו שיחרה אף ה' באיש הנוגע בהר ויכהו שם על השל אם באבני ברד ואלגביש או בירות עליו חצי מות מן השמים כמו ויורם אלהים (תהלים ס"ד ח') וכטעם חצי אכלה בם (דברים ל"ב כ"ג), ומדוקדק לשון יסקל בנפעל ולא אמר תסקלוהו, כי באמת לא תיגע בו ידי אדם:

2לא יחיה, גם מזה ראיה שהמיתה שאמר למעלה היא בידי שמים, כי לא אמר לא תחיוהו בפועל כמו שאמר מכשפה לא תחיה (לקמן כ"ב י"ז) אבל לא יחיה בקל משמע שאף אם יעלה איש בסתר ואין רואהו מפני הענין והעשן שהיה בהר, או שיסתתר בין החוחים והסנה, הבטיח הכתוב שלא יחיה, כי השם ימיתהו וישליך נבלתו רחוק מן ההר כנצר נתעב:

3במשך היבל, לשון היובל מורה על שררה וחירות, וע"כ שופר של איל נקרא קרן היובל ע"ש שהאיל הזכר הוא הבעל והמושל והנקבה תחת ידו, ויש ב' מיני תרועות, האחת להכניע הלב ולהפחידו וממין זה שופר של ר"ה וכן מה שנזכר לקמן ויהי קול השופר, והב' לסימן מלוכה וממשלה כמו שתקעו פעמים רבות כשהמליכו מלך וכמו שופר תרועה של יו"הכ שהוא סימן גדולה וחירות ואף כאן מזה המין, אמר כשישמעו קול היובל שהוא קול חירות ומלוכה הוא סימן לסילוק הכבוד מן ההר, ואז מותרים לעלות:

4המה יעלו, יראה שמוסב אל אהרן ובניו ושבעים זקנים שכתוב עליהם עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים וכו', אבל לשאר ישראל לא ניתן רשות לעלות, ועל כן אמר המה ולא אחרים: