ביאור יש"ר על התורה, שמות ב:כג

1בימים הרבים ההם, מפני שהזכיר למעלה בריחת משה מפני פרעה ושבתו במדין, ועתה בא להזכיר ששב למצרים במצותו של הקב"ה, והיה נראה שהיו כל המעשים האלה תכופים זה אחר זה בשנים מועטות, לכן הודיענו הכתוב כאן שעברו שנים רבות בין מעשה למעשה, כי משה בברחו היה בן ט"ו שנה או בן עשרים על היותר, וכשעמד לפני פרעה היה בן פ' שנה:

2וימת מלך מצרים ויאנחו, סיפר שעברו ימים רבים בגלותם שסבלו צרות רבות ורעות ולא נתנו אל לבם לחשוב על הצלתם, כי ראו עצמם עבדים נכנעים למלך בליעל וחכו אל יום מותו, אך כאשר ראו שמת המלך וקם תחתיו מלך חדש רשע ממנו, אז הבינו כי אין דרך להנצל מיד המצרים אם לא בישועת ה' אז אמרו שוא תשועת אדם, ולכן השליכו גלולי מצרים מידיהם אשר בם החזיקו עד הנה ושבו אל ה' בכל לבם:

3ויזעקו, אל ה', והדבר מפורש במשנה תורה ונצעק אל ה' אלהי אבותינו (דברים כ"ו ז'), והזכיר שם אלהי אבותינו להודיע שהתפללו אל ה' שיזכור את הברית אשר כרת את אבותם ויגאלם, והנה בדרך הזה קבלו אז עליהם עול מלכות שמים והתחייבו עצמם לעבדו וללכת בתורתו אשר יתן להם, ולכן כשהוציאם ממצרים על תנאי זה ונתן להם תורה התחיל אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וכו', כדרך שאחז"ל קבלתם עליכם עול מלכותי במצרים קבלו גזרותי: