ביאור יש"ר על התורה, שמות כ:טו

1וכל העם ראים, אין מלת ראיה נופלת על הקולות, ואילו אמר הכתוב וכל העם שומעים שוב לא יתכן לומר אחריו ואת הלפידים, ועוד איך פרט לך הכתוב קולות ולפידים וקול השופר וההר עשן והשמיט העיקר שהוא ששמעו העם את דבר קדשו מן השמים? עוד יקשה מה שאמר אח"כ וירא העם וינועו שנראה כאילו יראו גם מן הקולות הנזכרים כאן, והלא במשנה תורה שסיפר בארוכה כל פרטי המעמד הנבחר וסבת יראת העם לא הזכיר את הרעמים כלל ועיקר, אלא תמיד אמר שיראו העם רק מן האש, כתוב כי יראתם מפני האש (דברים ה' ה'), כי תאכלנו האש הגדולה הזאת (שם כ"ב), ואיך אמר כאן שיראו גם מן הקולות ? ועוד הלא כבר אמרנו שהרעמים חדלו כבר קודם מתן תורה, והראיה כי במשנה תורה זכר תמיד האש הנראה בהר בזמן מתן תורה ואמר וידבר ה' עמכם מתוך האש (שם י"ב), קול אלהים מדבר מתוך האש (שם ל"ג), ודבריו שמעת מתוך האש (שם ל"ו), דבר ה' עמכם מתוך האש (שם ה' ד'), קול אלהים חיים מדבר מתוך האש (שם כ"ג), ומעולם לא אמר שה"ית דבר מתוך הרעמים, ולמה א"כ יזכיר כאן הרעמים אחרי סיום מתן תורה ? לכן יראה לי לפרש מלת הקולות על קול אלהים חיים שדבר מתוך האש, ואמר קולות לשון רבים לכלול כל עשרת הדברים, ומלת רואים על ראיה שבלבד היינו ההבנה כמו ולבי ראה הרבה (קהלת א' ט"ז), והכונה א"כ שהבינו בדעתם כל ענין וענין שבדברים האלה, כי במעמד הנורא הזה זכו כולם למדריגת הנבואה כמפורש בכתובים ורוחך הטובה נתת להשכילם (נחמיה ט' ב') אבל עכ"ז בהיות שלא הגיעו למדריגת מרע"ה, כי אין בכח שום בריה לסבול אור התורה בנבואה זולתי נפש אדון הנביאים כמו שנזכור (דברים ל"ד י'), לכן יראו מאוד מקול ה' חוצב להבות אש, ולפי שיראו גם מפני האש כמפורש במשנה תורה, לכן זכר כאן אצל הקולות גם הלפידים שגם עליהם תפול ראית הלב, והכונה שנתפעלו מאד הן מן הקולות שהם עשרת הדברים, הן מן הלפידים שהוא האש, ועל שניהם אמרו למשה דבר אתה עמנו וכו', דומה למה שכתוב במשנה תורה כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים מדבר מתוך האש כמנו ויחי (דברים ה' כ"ג), הרי שיראו מקול אלהים וגם מן האש:

2ואת קול השפר, כלומר הבינו ג"כ מה שהיה מפרסם קול השופר במחנה קודם מתן תורה, שהיה אומר משה ידבר וכו' על דרך שפירשנו שם, ומזה נתאמת אצלם גודל מעלת מרע"ה:

3ויניעו, נזדעזעו, ומיראתם נסוגו אחור ממקום שהיו שם, כאדם הנחרד ומקפץ לאחוריו: