ביאור יש"ר על התורה, שמות כ:כב

1ואם, ענינו כאשר, כשיגיע הזמן לעשות לי מזבח אבנים והוא בבנין בית הבחירה, השמר שלא תבנה את האבנים גזית, וגזית ענינו הכריתה והסתות, ומלת אתהן מוסב על האבנים:

2חרבך, שם חרב נופל על כל כלי ברזל שנעשה לחתוך בו, ואולי נקראת כן החרב לפי שהיא מחרבת:

3הנפת עליה ותחללה, אם תניף כלי ברזל על אחת מאבני המזבח לסתתה הרי חללת אותה לבנין מזבחי, והטעם כמו שאחז"ל שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, אינו בדין שיונח המקצר על המאריך, ומפני זה לא היה במשכן ברזל, כי כל יתדותיו היו נחושת, וכן בבית עולמים לא נעשה בו כלי ברזל מלבד הסכינים, כי השחיטה אינה עבודה: