ביאור יש"ר על התורה, שמות כא:כב

1וכי ינצו אנשים, זה עם זה, ונתכוון האחד להכות את חבירו והכה את האשה:

2ונגפו, אין נגיפה אלא לשון דחיפה כמו פן תגוף באבן רגלך (תהלים צ"א י"ב):

3ולא יהיה אסון, באשה:

4ענוש יענש, ישלם דמי ולדות לבעל:

5כאשר ישית, כשיתבענו הבעל בב"ד להשית עליו עונש על כך, אבל אין ביד האשה לתבעו, כי אין לה חלק וזכות בהם, והנה אמר כאשר ישית, לפי שהבעל קוצב הקנס כי הוא חפץ בילדיו וחשובים הם אצלו:

6ונתן בפללים, אבל אם לא יתרצה הנוגף לשלם כאשר ישית עליו בעל האשה, אז ישלם על פי ב"ד כפי מה שיענישוהו הדיינים, וכן אם לא ירצה לשלם כל עיקר יכריחוהו על פי ב"ד, ויראה שלשון פלילים נופל על שילוחי ב"ד המקיימים חריצות המשפט בכפייה, כשאין אחד מבעלי הריב רוצה לעשות כפי מה ששפט הדיין, ולכן אמר כאן פלילים ולא שופטים: