ביאור יש"ר על התורה, שמות כו:יז

1שתי ידות, אופן עשייתן כך הוא, הקרש היה רחב אמה וחצי בעובי אמה, היה חורץ בו מלמטה עד גובה אמה מכל צד סביב, כדי רביעית האמה, נשתייר בו רוחב אמה בעובי חצי אמה, היה חורץ באמצעו רוחב חצי אמה, נשתיירו שם כעין שתי יתדות, רוחב כל אחת טפח ומחצה, ועוביה חצי האמה, והן אלו נקראות ידות הקרש, והנה גובה כל אדן אמה, כאורך היד הנכנס בו, ורוחב האדן ד' טפחים ומחצה כמדת חצי הקרש, ועובי שלו אמה כעובי הקרש, היה נוקב באמצעו חלל כמדת היד, שהוא טפח ומחצה ברוחב האדן, וג' טפחים בעביו, ומשייר לו שפה טפח ומחצה לכל רוח, מכנים את היתדות באדנים, נמצא הקרש מכסה את כל רחש האדן, והקרשים והאדנים תכופים ומחוברים באופן שאין ריווח ביניהם כלל, כמו שנאמר ויהיו תואמים מלמטה:

2משלבת אשה אל אחתה, מדריגות הסולם נקראות שליבות בלשון חז"ל כמו ונשמטה שליבה מתחתיו (מכות דף ז' ע"ב), לפי שהמדרגות ההם תחובות ונכנסות בנקב עמודי הסולם, וכן כאן אמר משלבות מוסב על הידות שזכר בפסוק, ובא לפרש שצוה לעשות שתי ידות כדי להשליבם באדנים, ואמר משלבות על שם העתיד, כי כשיקים את המשכן אז יהיו משולבת, וכן דרך הבינוני לשמש פעם במקום העבר ופעם במקום העתיד:

3אשה אל אחתה, שתהיינה הידות מכוונות זו כנגד זו, ושיהיו חריציהן שווין זו כמדת זו: