ביאור יש"ר על התורה, שמות כז:כ

1ואתה תצוה, אחר שהשלים לספר מעשה המשכן וכליו, בא עתה לדבר ממשרתי המשכן בגדיהם ועבודתם, והתחיל שיעלו נרות, ואח"כ יפרש מעשה הבגדים, ושיעשו שבעת ימי המלואים, ובא מלת ואתה לפני הציווי תצוה, לפי שהיה זה צווי לדורות לתת שמן למאור לכל שנה ושנה כמו שאמר חקת עולם לדורותיכם, אבל הנאמר למעלה לא היה אלא לשעה לצורך המשכן, ובמדבר לא היה להם דרך לעשות את השמן, רק הנשיאים הביאוהו מן השמור אתם ועיקר הציווי הזה בא בפרשת אמור:

2זך, נקי בלי שמרים:

3כתית, היה כותש הזתים במכתשת, ואינו טוחנן בריחים, כדי שלא יהיו בו שמרים, ואחר שהוציא הטפה הראשונה מכניסן לריחים, וטוחנן, והשמן השני פסול למנורה וכשר למנחות שנאמר כתית למאור ולא כתית למנחות:

4למאור, השמן והפתילה שעל ידיהן נדבק האור בנר להאיר נקרא מאור כמו שפירשנו (בראשית א' י"ד):

5תמיד, כל לילה ולילה קרוי תמיד, כמו שאתה אומר עולת תמיד (במדבר כ"ח ו') ואינה אלא מיום ליום: