ביאור יש"ר על התורה, שמות כט:יח

1את כל האיל, על כן לא הזכיר האליה והחלבים:

2ריח ניחוח, לפי שכל העולה על האש נאכל ונעשה לדשן ואין עולה ממנו כי אם הריח לכך נאמר ריח ניחוח, ומלת ניחוח לשון מנוחה הוא, ובא כאן על מנוחת החפץ שביארנו (לעיל כ' י"א), לא שיריח השם חלילה, אלא לפי שחפץ ה' במעשה הצדק, כל פועל צדק כביכול עושה לקונו נחת רוח שהשיג חפצו, כמו שאמרנו (בראשית ח' כ"א):

3אשה, כל הנאכל על המזבח ונעשה לדשן נקרא אשה, כלומר מאכל אש, לא כבשר ולחם הנאפה על האש, להיות מאכל אדם, אלא כלו לאש: