ביאור יש"ר על התורה, שמות ל:יב

1כי תשא, לשון קבלה, כשתחפוץ לקבל סכום מנינם לדעת כמה הם:

2ראש, סכום החשבון וכללו כאילו כולם ראש אחד:

3לפקדיהם, כפי אשר נפקדו ונמנו, והוא כמו כי תשא את ראש פקודי בני ישראל:

4ונתנו, הוי"ו לתשובת התנאי, כאשר תרצה לדעת מנינם, אז לא תמנם לגלגלת, אלא יתנו כל אחד מחצית השקל, ותמנה את השקלים:

5בפקד, הפוקד, והטעם כי אם לא יתנו כפרם ברגע הפקידה, אז יבא הנגף, שהמנין שולט בו עין הרע, כמו שמצינו בימי דוד: