ביאור יש"ר על התורה, שמות לב:טז
ביאור יש"ר על התורה · Reggio on Torah, Exodus 32:16
Open in the reader →1מעשה אלהים המה, הוא בכבודו עשאם, לא כלוחות השניות שפסלן משה, והיה בזה רמז שבמעמד הר סיני זכו כל ישראל למדריגת הנבואה, והשם הפך לבב עמו וברא להם לב טהור מוכן לקבל פתחי קדש החכמה, ולעומת זה היו הלוחות הראשונות כולן מעשה אלהים, כי שתי לוחות אבן כדמות שתי לוחות הלב, כדרך כתבם על לוח לבך (משלי ג' ג'), ומשה ידע כל זה, לכן ברדתו מן ההר וראה מעשה העגל, הבין שנהפך לבבם ואבדו הסגולה העליונה הזאת, ודן בלבו שאינן ראויים עתה לקבל שני הלוחות שהקבילו עם הלב הטוב והעזר האלהי שעליו, ושבר אותם, והלוחות השניות פסלם משה והמכתב לבדו באצבע אלהים, להורות שצריכין לוחות הלב לקבל תחילה מעשה ידי אדם, לפי שבטבעו יצייר רע, וצריך האדם לדכאו ולציירו בדרכי החכמה, ואם עשה כפי כחו, אז תחל רוח ה' לפעמו, שהוא העזר האלהי, ויהיה עליו מכתב אלהים, והבן:
2חרות, לשון חקיקה, והוציאו הכתוב בלשון הזה לרמוז אל מה שדרשו חז"ל אל תקרי חרות אלא חירות: