ביאור יש"ר על התורה, שמות מ:כט

1ויעל עליו, עדיין לא הקים החצר סביב למשכן, ואין מקריבין בלא קלעים, כי יהיו שחוטי חוץ, והכוונה שהעלה את העולה ואת המנחה בזמנו אחר גמר ההקמה והמשיחה:

2ויעל, משה הוא המעלה, שכן נצטוה, וזה אשר תעשה (לעיל כ"ט ל"ח), שיתחיל הוא לעשות כן בעבדו בימי המלואים, כי הצוואות כולן שם על עבודת משה, ואמר אחרי כן עלת תמיד לדורותיכם (שם מ"ב) שיעשו כן הכהנים לדורות, והנה אף ביום השמיני למלואים שהוא יום הקמת המשכן, שבו התחיל אהרן לשמש בכהונה גדולה, לא הקריב אהרן אלא הקרבנות שנצטוו לאותו היום בלבד, שנאמר קרב אל המזבח ועשה את עולותך וגו' (ויקרא ט' ז'), אבל שמש גם משה עדיין והקריב קרבנות צבור:

3את העלה, עולת תמיד:

4ואת המנחה, מנחת נסכים של תמיד, שהיא בכלל עולת התמיד, כמו שנאמר ועשרון סלת בלול בשמן וכו' (לעיל כ"ט מ'), ומיום ההוא והלאה עבודה באהרן ובניו, ולא שמש משה כלל אף בקרבנות צבור: