ביאור יש"ר על התורה, בראשית א:יד

1יהי מארת, הכלים או האמצעיים המקבלים את האור כדי שיוכל להאיר נקראים מאור, ולכן השמן שעל ידו נדבק האור בנר להאיר נקרא מאור, שנאמר שמן למאור (שמות כ"ה ו'), וכן כאן גזר השם שיתהוו כלים מוכנים בטבעם לקבל את האור שנברא ביום א', באופן שיוכל האור להתדבק בהם ולא יתפרד עוד מהם, והם השמש והירח, שניהם נקראו מאורות לפי ששניהם קבלו את האור ומאירים על ידו, אלא שהשמש קבל עצם האור בתחילת הבריאה והתאחז בו האור להתקיים לעולם, כי אין שמש בלא אור, אבל הירח הוא גוף עכור בעצמו ואינה מקבלת אור השמש כ"א בהיותה מנגד לו, לכן נקראת המאור הקטון לערך השמש שהוא המאור הגדול, ועכ"ז יתכן לקרוא שניהם מאורות גדולים, לא על מדתם בגופם, אלא על אורם שהוא כפלי כפלים מן האור המגיע אלינו משאר הככבים:

2להבדיל בין היום ובין הלילה, ביאר לנו הכתוב כי תכלית בריאתם הוא כדי שיבדילו בין היום ובין הלילה, לפי שלמעלה ספר שהבורא ית' עשה ההבדלה הזאת בעבור כי אז לא היו עדיין מאורות כמו שביארנו שם:

3והיו לאותות, כל סימן שיורה עלענין מיוחד נקרא אות, כמו כי אות היא ביני וביניכם (שמות ל"ג י"ג), והשמש והירח המאירים על הארץ ומושלים בה, ושומרים את חקם הניתן להם ולא ישנו את תפקידם לעולם, הם אות קיים על רוממות השם וגודל כבודו בשמים ובארץ והשגחתו בתחתונים, ועל כונה זאת אמר והיו לאותות:

4ולמועדים, שרשו יעד, ושם מועד ענינו דבר קצוב ומיועד, ויש שני מיני יעידות, יעידת מקום כמו למועד דוד (ש"א כ' ל"ח) בית מועד לכל חי (איוב ל' כ"ג), ומלשון זה נקרא המשכן אהל מועד ויש יעידת זמן, כמו למועד אשר דבר אותו אלהים (להלן כ"א ב'), למועד אשוב אליך (שם י"ח י"ד), ושתיהן נודעים ע"י מאורות השמים, כי אורך המדינות ורחבן מקו השוה, ומרחק מקום ממקום ומדינה ממדינה, ומהלך ימים מזו לזו א"א לדעת אלא ע"י המאורות והככבים, וכן קביעות זמנים לשעות ולימים וכיוצא, וכן זרע וקציר קור וחום קיץ וחורף הכל תלוי במאורות השמים ועל כל זה אמר ולמועדים:

5ולימים, מדת היום ומדת הלילה:

6ושנים, שישלימו מהלכם ויוסיפו שנית לשוב בדרך ההיא אשר הלכו בה, ושנת החמה בשס"ה יום ושנת הלבנה בשלושים יום בקירוב: