ביאור יש"ר על התורה, בראשית יא:ד

1ויאמרו, לפי שיזמו רעה על כל שאר הממלכות, ורצו למשול עליהם, פחדו לנפשם פן יבאו שאר האומות עליהם למלחמה וישמידום, על כן אמרו צריכים אנו לעיר גדולה ומבצר גדול להשגב בו אם יעלו עלינו למלחמה, וע"י המבצר החזק הזה נעשה לנו שם גבורה בארץ שיפחדו ממנו:

2וראשו בשמים, להפלגת הגובה:

3פן נפוץ, יש שני שרשים בל"הק בענין זה, האחד נפץ והשני פוץ, נפץ ענינו ברצון שמתרצים להפרד זה מזה, כמו ומאלה נפצה כל הארץ האמור למעלה, ופוץ בכל מקום על ההכרח והאונס כמו אשר הפיצך ה' אלהיך (דברים ל' ג'), והפיץ ה' אתכם בעמים (שם ד' כ"ז), וכן כאן פן נפוץ שיכריחו אותנו בחרב מלחמה לפוץ על פני כל הארץ, והנה האריך דבר זה עד סוף ימי פלג שבזמן ההוא כבר נולד אברהם, וכאשר עברו עשרה דורות מנח עד אברהם ונתמלאה סאתם, אז גזר ה' להשליכם מעל פניו עד עולם ולכרות הברית עם א"א ע"ה שיקבל שכר כלם, כמו שיתבאר: