ביאור יש"ר על התורה, בראשית טז:יג

1ותקרא שם ה', כל קריאת שם ה שבמקרא פירושו לשון תפילה וסידור שבחיו של מקום, כמו כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו (דברים ל"ב ג'), וכן כאן נתנה שבח והודאה לשם ב"ה על ההבטחות והיעודים שהודיעה בנבואה, וזה טעם הדובר אליה:

2אתה אל ראי, מלתראי שבכאן אינו דומה למלת ראי שבסוף הפסוק, כי שם הוא נקוד חולם והוא בינוני עם כנוי, אבל כאן הוא שם המקרה על משקל עֳנִי דֳמִי צֳרִי, ולכן הוא נקוד חטף, וענינו אל ראות אתה הנראה לבני אדם במראות הנבואה:

3כי אמרה, נתנה טעם לדבריה איך הבינה שהיה מלאך הדובר אליה, ואמרה:

4הגם הלם ראיתי, בדרך תימה, הראיתי דבר אחריו כאשר פנה ממני, כי אילו היה בן אדם הדובר עמי הייתי רואה אחריו בעת שנפטר ממני והלך לו, כדרך העולם שיראה עוד האדם אחרי אשר יפרד מחבירו עד אשר ירחק ויתעלם מעיניו, אבל מלאך הנראה לבני האדם ברצותו יתעלם כרגע, וכדרך זה קרה למנוח ואשתו שלא הרגישו היותו מלאך ה' אלא אחרי שנתעלם מהם בדרך פלא:

5אחרי ראי, כמו רואה אותי, ר"ל הנראה אלי וראה אותי בעניי: