ביאור יש"ר על התורה, בראשית יז:יד

1וערל זכר, כאן למדך הכתוב שהמילה באותו האבר שבעבורו נקרא האיש זכר:

2אשר לא ימול, כמו ינמול ושיעור הכתוב כל ערל אשר בשר ערלתו לא יהיה נמול, ופירושו אם יגיע לכלל עונשין ולא ימול יש עליו כרת, אבל אביו אין ענוש כרת עליו כי אם עובר בעשה:

3ונכרתה הנפש ההוא מעמיה, הכרת הוא עונש המגיע לנפש החוטאת לעו"הב באופן שאינה נאספת אל עמה בארץ החיים, אלא נכרתה מעמיה, וזה הפך מן ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, ובמקום אחר (ויקרא כ"ג ל') אפרש יותר, והנה בהיות עונש הכרת על הבן הערל עצמו ולא על האב כמו שאמרנו, יתחייב מזה שלא חל עציו עונש הכרת עד שימות ערל, כי התורה לא קבעה זמן על זה, וכל עוד שהערל חי יוכל למול את עצמו ולפטור עצמו מן הכרת, ואם אינו חייב כרת עד שימות, א"כ יש עונש לאחר מיתה, ומפסוק זה למדנו השארת הנפש אחר המות מן התורה:

4את בריתי הפר, לפי שכריתת הערלה היא אות על היות הנימול מיוחד להנהגה האלהית ולקבל עליו עול מלכותו ית' על הדרך שיתבאר (שמות כ' ב'), לכן מי שאינו נימול נקרא מפר הברית, כי הוציא עצמו מן הכלל: