ביאור יש"ר על התורה, בראשית יז:יז

1ויפול אברהם על פניו, לעיין בדבר הזה היאך יהיה אפשר שעקרה תלד אחרי זקנתה:

2ויצחק, יש צחוק של לעג שהוא על ענין בלתי ראוי שיאומן, ויש צחוק של שמחה כמו משחקים לפני ה' (ש"ב ו' ה'), כי אם יהיה הדבר אמתי וטוב ישמח השומעו המאמין בו, וכן כאן כשנאמר זה לאברהם צחק ושמח שמחה גדולה, אלא שהתפלא מאד על הדבר הזה היוצא מדרך התולדות ועל גודל חסדי ה' עליו, ומתוך שמחתו אמר בלבו:

3הלבן מאה שנה יולד, לא להרחיק אמתת הדבר ח"ו, כי אם להודיע ענין הפלא אשר בו, כלומר הנעשה חסד זה לאחר מה שהקב"ה עושה לי, שבבחרותי לא הולדתי, ואחרי סור כחי כשהייתי בן פ"ו שנה החלפתי כח והולדתי את ישמעאל, ולא די בזה אלא שגם עתה יולד לי בן משרה אשתי העקרה אחר כמה שנים שהייתי עמה, ולכן אמר הלבן מאה שנה יולד ולא אמר הבן מאה שנה יוליד, כי אין פלא גדול כ"כ באיש שיוליד בן ק' שנה, אבל הפלא הגדול הוא שיולד לו בן מאשה עקרה:

4ואם שרה הבת תשעים שנה תלד, אבל מה שהוא יותר מתמיה מכל זה הוא, שאף אם שרה תלד, התלד בת תשעים שנה ? כלומר אף אם יפליא ה' לעשות עמה נס גדול כזה שיפתח את רחמה בהיותה עקרה, הנהיה כדבר הגדול הזה שתלד עתה אחרי שחדל לה האורח והיא בת צ' שנה, שאף בבחרותה היה נס אם הולידה לפי שהיא עקרה, וכ"ש אחרי זקנתה, וזה טעם הכפל הנראה בלשון הפסוק שאמר ואם, שהוא לשון שאלה, ואח"כ אמר הבת בה"א השאלה: