ביאור יש"ר על התורה, בראשית יח:כא

1ארדה נא ואראה, מפסוק זה ידמה כאילו לא ידע עדיין עד היכן הגיעה רשעתם של אנשי סדום כי אמר שירד לראות אם עשו המזמתה אם לא, וחלילה לחשוב כזאת, כי השם ב"ה חוקר לב ובוחן כליות ואין דבר קטון או גדול נעלם ממנו ית', וגם אם נאמר שהמלאך דבר כן ואצלו שייך העלם ידיעה כפי קבלתו מהאל ית', עכ"ז לא יתכן כאן לייחס אליו העלם ידיעה כי הוא דבר בשם ה', והכתוב אמר ויאמר ה' כאילו הקב"ה בעצמו מדבר, אולם אמתת הענין כך, השם ית' ידע בלי ספק שאנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד, ושכל התקנות להחזירם למוטב יהיו לא לעזר ולא להועיל, אולם עכ"ז ראתה חכמתו ית' לעשות בהם עוד נסיון טרם השחיתם מכמה טעמים, הא' כדי שיתעורר אברהם להתפלל עליהם כשישמע שעדיין לא נגזרה גזירה, ב' למען דעת כל עמי הארץ כי ה' לא יחפוץ במות הרשע כי אם בשובו מדרכיו ולכן פותח לו פתח לשוב אם ירצה, ג' ללמד לדיינים שלא ירשיעו את הנדון עד שיבחנו הדבר, כדרך שאמרו בתנחומא על פסוק וירד ה לראות את העיר וכו', ד' כדי שלוט יבין חטאתו אשר חטא בהתחברו עם אנשי משחית כי עתה בנסיון זה יכיר רשעתם, וכיוצא מן הטעמים והנסיון היה לשלוח בסדום שני מלאכים בדמות אורחים לראות אם יקבלו אותם בשמחה או יתאכזרו עליהם ויבקשו לעשות בם נבלה גדולה, וע"פי המעשה שיעשו יחתום גזר דינם, לכן אמר השם לאברהם בשני פסוקים אלה, אע"פי שגלוי לפני כמה גדלה זעקת סדום וחטאתם, אעפי"כ רוצה אני לנסותם עוד הפעם, וזה בשלוח ביניהם שנים אנשים בעלי תואר ונשואי פנים, וארדה נא ואראה אם עודם מחזיקים במעשיהם הרעים ועוד יתמידו להרשיע נגד האורחים ההם בתועבות גדולות כמו שבאה שעקתם לפני, אם לא, ואם אראה שכלו סג יחדו נאלחו אעשה בם כלה, ואם לאו אדעה מה אעשה להם, ואולי ארחמם עוד:

2הכצעקתה, של עיר סדום כי היא היתה אם לכל ערי הככר:

3עשה כלה, עבר במקום בינוני, כלומר אם כן הנם עושים, אעשה אותה כלה, והיא מליצה קצרה כמו אם תטיב שאת (לעיל ד' ז'):

4ואם לא אדעה, ואם יעמדו בנסיון זה ולא ירשיעו עוד, אדעה מה אעשה להם, כדרך ואדעה מה אעשה לך (שמות ל"ג ה'), אבל עכ"ז יש במשמע מלת אדעה ענין הסליחה והרחמים, והכתוב לא פירש מה יעשה בם, אלא אמר בלשון סתום אדעה, כדי שיחשוב אברהם אולי יש עוד תקוה ויתפלל עליהם, אבל לפני ה' לא היה הדבר בספק כי הוא ידע בבירור שלח יעמדו בנסיון: