ביאור יש"ר על התורה, בראשית כד:ז

1ה' אלהי השמים, לפי שגזר שלא יבא בנו שמה, התפלל עתה שהשם יסבב הדבר באופן שתתרצה האשה ללכת אחרי העבד, ואח"כ אמר שעל כל פנים אם לא תועיל תפילתו ולא תאבה האשה וכו':

2ונקית, והנה היה די לומר ה' אלהי השמים ישלח מלאכו לפניך, אולם הוסיף שני דבורים אשר לקחני וכו', ואשר דבר לי וכו', לתת שני טעמים למה לא היה רוצה שילך בנו חוצה לארץ, הא' מאשר לקחהו השם מבית אביו ומארץ מולדתו וצוהו לך לך מארצך וכו', ואין נכון א"כ לשוב שמה לא הוא ולא בנו בלי רשות האל, והב' מאשר דבר לו פעמים רבות ונשבע לו ליתן לזרעו את הארץ הזאת, ואיך א"כ יצא בנו יחידו ממנה כאיש אובד חזקתו ומואס אותה:

3ואשר דבר לי, לצרכי כמו אשר דבר עלי, וכן כל לי ולו ולהם הסמוכים אצל דבור בלי שיתלווה עמו הפעול שהוא המדובר, מתפרשים כמו על, וכן לי דבר צור ישראל (ש"ב כ"ג ג'), כאשר דבר ה' ביד משה לו (במדבר י"ז ה), וכהנה רבות:

4ואשר נשבע לי, לא מצאנו שבועה זו רק אחר העקידה ששם נאמר בי נשבעתי נאום ה' ושם נרמז הבטחת הארץ באמרו ויירש זרעך את שער שונאיו, כי לא הובטח להם ארץ אחרת ואיזה שער יירשו חוץ מזה:

5הוא ישלח מלאכו לפניך, לשון תפלה, שישלח עזרו מקודש באופן שתתרצה האשה ללכת אחריך, והנה כל המתפלל בוטח בה' שימלא שאלתו, וכן כאן כוונת אברהם היתה לומר אבטח בה' שיזמין לך אשה הוגנת לבני ושלא תמאן ללכת אתך, ואילם אם מה' יצא הדבר שלא תצליח בשליחותך ולא תאבה האשה וכו' אז ונקית: