ביאור יש"ר על התורה, בראשית כז:מב

1ויגד לרבקה, ברוח הקודש הוגד לה מה שעשו מהרהר בלבו:

2ותשלח ותקרא ליעקב, כי אולי אחר הברכה הלך לו יעקב אל השדה לראות צאנו כמאז:

3מתנחם לך להרגך, ידוע שבנין התפעל יורה לפעמים על פעולה דמיונית שאינה כך באמת, כמו יש מתעשר (משלי י"ג ז'), מראה עצמו עשיר ואינו, וכן מתרושש מתברך מתנכר וזולתם, אף כאן מתנחם, מראה עצמו מנוחם שמח וטוב לב עמך, כאילו אין בלבו עליך כלום על ענין הברכות אבל בקרבו ישים ארבו להרגך, ורק כדי שלא תשתמר ממנו הוא מסתיר שנאתו, והנה מפסוק זה ראיה שרבקה ידעה כל זה ברוח הקודש, כי מאחר שעשו היה מראה עצמו כאוהב בודאי שלא יגלה לשום אדם את אשר עם לבבו: