ביאור יש"ר על התורה, בראשית לא:לו

1ויחר ליעקב וירב בלבן, לא בעבור שמשש את כל כליו, כי הוא בעצמו נתן לו רשות לחפש באמרו הכר לך מה עמדי, ואיך ימצא אם לא יחפש, אבל מתחלה היה חושש אולי אחת השפחות או העבדים גנבו את אלהיו, ועתה בראותו כי אינם עמהם חרה אפו, כי אמר, לא נגנבו ממנו אלהיו רק תואנה הוא מבקש ממני, והמציא תחבולת התרפים רק כדי לחפש את כלי, כי חושד אותי שגנבתי איזה דבר משלו:

2מה פשעי מה חטאתי, מה מצאת בי עול לשעבר כי חשדתני עתה לגנב:

3כי דלקת אחרי, ואחרי שאמרתי לך הטעם למה הוצרכתי לברוח אשאל עתה ממך למה תרדוף אחרי, אם בעבור שגנבתי דבר משלך, הלא מששת את כל כלי מה מצאת וכו', ואם בעבור שלקחתי מצאנך, זה אינו אמת כי אפילו טרפה אנכי אחטנה, ואם בעבור שלא עבדתי עמך כל הזמן שהתנינו בינינו גם זה שקר כי עבדתיך י"ד שנה בשתי בנותיך ושש שנים בצאנך א"כ לא דלקת אחרי אלא לגזול את אשר לי, ובאמת כך היית עושה לולי אלהי אבי וכו', כך הוא לדעתי המשך הכתובים: