ביאור יש"ר על התורה, בראשית לג:יא

1קח נא את ברכתי, מנחתי, ונקראת המנחה ברכה, כי האדם שולח מאשר ברך אותו השם, כענין אשר ברכך ה' אלהיך תתן לו (דברים ט"ו י"ד), וכן אמר למעלה מן הבא בידו:

2אשר הבאת לך, ביד עבדי, ומאחר ששלחתיה אליך פעם אחת לא אשוב לקחתה, לכן ראוי לך לקבלה ממני:

3וכי יש לי כל, כל ספוקי, ואין לי נזק במנחה שאתן לך, והנה יעקב הודה שכל עשרו בא אליו מאת האלהים שהוא החונן האמיתי, ולזה אמר כי חנני אלהים, אבל עשו אמר יש לי רב כאילו כחו ועוצם ידו עשה לו את כל חילו: