ביאור יש"ר על התורה, בראשית לז:כח

1ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו, בתחלה אמר ישמעאלים, ואח"כ מדינים, וחזר ואמר וימכרו את יוסף לישמעאלים, ובסוף הפרשה אמר מדינים, וחז"ל אמרו שנמכר פעמים רבות, וכפי המסופר בס' הישר כך היה הדבר, טרם בא אליהם ארחת ישמעלים עברו אנשים מדינים ללכת גלעדה ושמעו את קול יוסף מן הבור וימשכו ויעלו אותו, ובעברם על אחיו ראו האחים את יוסף ביד המדינים, ורצו להלחם עמהם ולקחת את אחיהם מידם בחזקה, באמרם שהוא עבדם ומרד בם, והמדינים פחדו מגבורתם, והתרצו לקנותו מהם בעשרים כסף, וכאשר הלכו משם התנחמו על מקחם מיראתם אולי גנוב הוא מארץ העברים ביד בעלי זרוע ההם, עודם מדברים והנה אורחת הישמעאלים ההולכת מגלעד למצרים באה נגדם, וימכרו לישמעאלים את יוסף בעשרים הכסף אשר נתנו בו לאחיו, והישמעאלים הורידוהו מצרימה למכרו שם, המה הקריבו לבא מצרימה ויפגעו בם ארבעה אנשים מבני מדן בן אברהם, וימכרו להם את יוסף בחמשת שקלים, והישמעאלים באו מצרימה לדרכם וגם המדנים שבו מצרימה ביום ההוא וילכו אל פוטיפר למכור לו את העבד הטוב אשר בידם, ופוטיפר בראותו את תארו ומראהו, אמר לא עבד ולא בן עבד הוא זה, ארבע מאות כסף אתן לכם כאשר אמרתם, אם תביאו אלי את מוכרו אליכם להגיד לי את דברו אולי גנוב הוא, וילכו המדנים ויביאו לו את הישמעאלים אשר מכרוהו אליהם, ויגידו לו לאמר עבד הוא ואנחנו מכרנוהו, וישמע פוטיפר את דברי הישמעאלים ויתן את הכסף אל המדנים, עכ"ל ספר הישר, והנך רואה שעל פי סיפורו יותרו כל הספקות הנופלות בפרשה, והכל בא על נכון:

2בעשרים כסף, להגיד שלא מכרוהו לחמדת הממון, כי העבד היה שוה יותר ממאה, ובני יעקב עשירים היו, אלא כל חפצם היה להרחיק מהם את יוסף כי היה כקוץ בעיניהם ולתכלית זה מכרוהו והסתפקו במחיר גרוע כזה:

3ויביאו את יוסף מצרימה, הישמעאלים הביאוהו עד סמוך למצרים כמו שאמרנו לעיל, ושם מכרוהו למדנים ועל פי הקורות האלה נעשתה הכוונה העליונה שיבא יוסף למצרים כי כבר נגזר על בני יעקב לרדת שמה בגלות שנאמר כי גר יהיה זרעך וכו', ועבדום וכו', ולכן גזר שימכר שם יוסף טרם יבאו שמה כדי לתת להם שארית בארץ, והדבר מפורש בקבלה שנאמר שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף (תהלים ק"ה) ומלת לפניהם מודיע הענין שאמרנו: