ביאור יש"ר על התורה, בראשית לז:לה

1וכל בנתיו, לא היה לו רק בת אחת והיא דינה בת לאה, ואמר בנותיו לכלול גם כלותיו שנקראו ג"כ בנות דרך חבה, וכי אמרה נעמי לכלותיה, שבנה בנותי (רות א' י"א):

2וימאן להתנחם, כי חשב עצמו אשם בדבר, בעבור ששלח את בנו לשכם:

3כי ארד, אלא ארד, ויהיה כאילו כתוב ויאמר לא אנחם כי אם ארד:

4אל בני, מלת אל כפשוטו, כדרך שאמר דוד על הילד אשר מת לו, אני הולך אליו והוא לא ישוב אלי (ש"ב י"ב כ"ג):

5שאלה, אל הקבר, כלומר באבלי אקבר ולא אתנחם כל ימי:

6ויבך אתו אביו, לפי פשוטו הוא יעקב, והוא כלל שאחר הפרט: