ביאור יש"ר על התורה, בראשית לח:כג

1תקח לה, תעכב לעצמה הערבון שבידה:

2פן נהיה לבוז, אם תבקשנה עוד יתפרסם הדבר, ויהיה לך לגנאי לחזר אחר הקדשות, ולי לחרפה שהשפלתי עצמי עם הקדשה ההיא, וא"כ שנינו נהיה לבוז, ומלשון זה שמענו שלא היה יהודה רגיל במעשים כאלה, ורק היתה נסבה מאת האלהים להוליד ממנו בדרך זה שני תאומים צדיקים ראשי משפחת בית דוד ומשיח צדקנו:

3הנה שלחתי הגדי הזה, עשיתי מה שהבטחתי לה ומה עלי לעשות עוד: