ביאור יש"ר על התורה, בראשית לח:ח
ביאור יש"ר על התורה · Reggio on Torah, Genesis 38:8
Open in the reader →1ויבם אותה, פועל יבם הונח על לקיחת אשת אחיו שמת בלא בנים לאשה, וגם קודם נתינת התורה היתה מצות יבום נוהגת, אבל לא היה החוב מוטל על אחי המת בלבד אלא על כל קרובי המשפחה, ואבותינו הקדמונים היו יודעים כי יש תועלת גדולה ביבום האח והוא ראוי להיות קודם בו ואחריו הקרוב במשפחה, כי כל שארו הקרוב אליו ממשפחתו אשר הוא יורש נחלה יגיע ממנו תועלת, והיה מנהגם שהאח או האב או אחד מהקרובים יקח לו את אשת המת לאשה, וכאשר באתה התורה ואסרה אשת קצת הקרובים רצה הק"בה להתיר איסור אשת האח מפני היבום, ולא רצה שידחה מפניה איסור אשת אחי האב והבן וזולתם, כי באח הרגל הדבר ותועלת קרובה ולא בהם, והנה נחשב לאכזריות גדולה באח כאשר לא יחפוץ ליבם וקוראים אותו חלוץ הנעל, ולכן אף אחר נתינת התורה חכמי ישראל מדעתם הענין הנכבד הזה נהגו לפנים בישראל לעשות המעשה הזה בכל יורשי הנחלה באותם שלא יהיה בהם איסור השאר וקראו אותו גאולה, וזהו ענין בועז:
2והקם זרע לאחיך, לא שהבן יקרא על שם המת, כי הלא גם במצות יבום נאמר יקום על שם אחיו המת (דברים כ"ה ו') ואין היבם מצווה לקרוא לבנו כשם אחיו המת, וכן בבועז נאמר להקים שם המת על נחלתו (רות ד' י'), וקראו אותו עובד, לא מחלון, אלא כפי טעם מצות יבום הנודע אצלם היו יודעים כפי האמת שהזרע יהיה לאחיו המת ולא לאונן, וכמו שאמר באונן עצמו וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע: