ביאור יש"ר על התורה, בראשית מז:יט

1גם אדמתנו, שב פועל המיתה גם על האדמה, לפי שכשהיא שוממה ואינה מוציאה עשב ועץ פרי כמשפטה היא כמו מתה, וכן מצאנו ההפך, אתה עשית את השמים וכו' הארץ וכו' הימים וכו' ואתה מחיה את כלם (נחמיה ט"ו), ששב מחיה על כל הנזכר לפניו:

2קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם, הם אמרו לו שגם גופם יקנה לעבדים לפרעה והתחייבו לעשות מלאכת רמלך כרצונו, אבל יוסף לא קנה כ"א האדמה שנאמר ויקן יוסף את אדמת מצרים לפרעה והתנה עמהם שיעבדו אותה לעולם, ויהיו בה אריסי בתי אבות, לפרעה, ואח"כ אמר להם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם, לפרעה, לא לעבדים כאשר אמרתם לי, רק עם האדמה תהיו לו, והנה ראוי שיטול המלך שהוא אדון הקרקע ארבע הידות ואתם החמישית, אבל אני אתחסד עמכם שתטלו אתם חלק בעל הקרקע ופרעה יטול החלק הראוי לאריס, אבל בתנאי שתהיו קנויים לו שלא תוכלו לעזוב את השדות, וזה טעם שנדרו לו והאדמה לא תשם, שלא תשם לעולם, ולכן אמרו נמצא חן בעיני אדוני שהקלת עלינו להניח לנו ארבע הידות שנוכל לחיות בהם, והיינו עבדים לפרעה כאשר נדרנו שנעבוד את האדמה לרצונו:

3אנחנו ואדמתנו עבדים, גם האדמה היא כעבד לבעליה כי כמו שהזורע בה נקרא עובד אותה כן היא בתת פריה בעתה עובדת לבעליה:

4לא תשם, לא תהיה שממה: