ביאור יש"ר על התורה, בראשית מז:ו

1ארץ מצרים לפניך הוא, ברשותך כי אתה האדון ואין אתה צריך לשאול ממני מקום להושיב בו בני משפחתך, אלא במיטב הארץ וכו', ואם חפצם לישב בארץ גושן כמו ששאלו, ישבו בארץ גושן:

2בארץ גשן, שם כלל, ובה מחוזות לכל אחת שם פרטי, והמחוז המובחר שבהם היא ארץ רעמסס, ולכן אמר להלן במיטב הארץ בארץ רעמסס, וגשן היא הארץ הנבחרת בכל ארצות מצרים:

3ואם ידעת ויש בם, שיעורו שיש בם:

4אנשי חיל, שהם בקיאים במלאכה ההיא, ויודעים להשגיח כראוי על הרועים שתחת ידם, ואין פירוש אנשי חיל גבורים במלחמה, כי במרעה הכתוב מדבר:

5שרי מקנה, אע"פי שאמר למעלה כי תועבת מצרים כל רועה צאן, יתכן שרק על אכילת הבשר היו מקפידים, ולכן היו מתעבים כל מי שירעה את הצאן כדי לטבוח מהם לאכילה, וכמו שהיו בני יעקב אבל לרעות צאן בעבור הגזה הצריכה לבגדים, או לראות בקר לחרישה או סוסים למלחמה או חמורים למשא, זה לא היה תועבה בעיניהם, ולכן היה לפרעה מקנה, וכן במכת הדבר כתוב בסוסים בחמורים בגמלים בבקר ובצאן (שמות ט' ג'):