ביאור יש"ר על התורה, בראשית מח:ו

1ומולדתך אשר הולדת אחריהם, מלת הולדת אינו לא עבר בלבד (כי אז יהיה נשמע שכבר הוליד בנים אחרים, ולא מצאנו כן בשום מקום), ולא עתיד בלבד שאז יהיה כמו הודעה שיוליד לעתיד בלי ספק, וגם אחר מיתת יעקב לא מצינו שהוליד יוסף בנים אחרים אלא הוא זמן מורכב מעבר ועתיד [genareo avrai] ופירושו כי בעת שירדו בניו לנחלה אז תהיה ההולדה עברה צא עתידה, ולא בעבור שאמר לו כן הוא חיוב שיוליד עוד, אלא הכוונה אם תוליד:

2לך יהיו, לא יהיו במנין בני אלא בחשבון בניך:

3על שם אחיהם יקראו בנחלתם, בתוך שבטי אפרים ומנשה יהיו נכללים ולא יהיה להם שם בשבטים לענין הנחלה, ואע"פי שנחלקה הארץ למנין גלגלותם כדכתיב לרב תרבו נחלתו, וכל איש ואיש נטל בשוה חוץ מן הבכורות מ"מ יש יתרון רב בקריאת מנשה ואפרים לשני שבטים, כי הנה בחלוקת הארץ היו שמה גורלות באיזה מחוז ירש כל שבט נחלתו, כדרך שנפרש על פסוק לרב תרבה נחלתו (במדבר כ"ו נ"ד), ולכן אם היה יוסף שבט אחד לא היה לו רק גורל אחד, ובהיותו שני שבטים יהיו לו שני גורלות שהוא יתרון רב: