ביאור יש"ר על התורה, בראשית מט:כב

1בן פרת יוסף, בן מצאנו שיאמר על הענף של אילן והסעיף, כמו ועל בן אצמת לך (תהלים פ' ט"ז), ובא בלשון נקבה לפי ששם בן כשביאורו ענף הוא לשון נקבה, וברבוי בנות, כמו שאמר אח"כ בנות צעדה, וביאור הכתוב כאן כענף אשר יפרה, כן יהיה יוסף הכוונה על בני יוסף שיצאו ממנו שני שבטים, והם גדלו והצליחו והיו לעם רב:

2בן פורת עלי עין, כענף אשר יפרה בהיותו על עין המים, שאז עלהו לא יבול ולא ימיש מעשות פרי:

3בנות צעדה עלי שור, יגדל עוד עד שיהיה לסעיפים וענפים רבים, וכל אחת מהן תגדל בגובה עד שתגבהנה על החומה המקפת אותן וסיפר בזה גדולתו אשר הוא בה, אשר גדלה למעלה אחר צרותיו, ויורה על זה פסוק שלאחריו וימררוהו ורבו וכו', והנה כלל הברכה הזאת היא בשתי מיני הצלחות, א' שיפרה וירבה ויתחלקו בניו לשני שבטים ויחשב כב' בנים, ועל זה אמר תחלה בן ואח"כ בנות, בעבור שעם היותו בן אחד יתחלק לשני שבטים, וההצלחה השנית בניצוח המלחמה ועליה אמר ותשב באיתן קשתו וכו', ולפ"ז תהיה ברכת יעקב מעין ברכת משה שברכו ג"כ בשתי הצלחות, בניצוח המלחמה ובברכת הארץ, כאמרו מבורכת ה' ארצו וכו' וקרני ראם קרניו וכו', ויעקב באהבתו את יוסף מכל בניו ברכו בשתיהן כמו שבירך את יהודה בשתיהן בעבור שהוא מלך, וצריך לנצוח מלחמות וגם לעושר הבאה מברכת הארץ: