ביאור יש"ר על התורה, בראשית מט:כד

1ותשב באיתן, הקשת החזק שהוא מנחושת מושיבין אותו על עץ איתן וחזק, והמושך בקשת אם הוא אדם חזק מאד מושך את יתר הקשת בזרועותיו בכח גדול עד שיתקרבו רגלי הקשת זו לזו, וע"י זה כאשר יתרחקו אחרי כן בחוזק רב, יורה החץ למרחוק, וכך פירוש המקראות מצרים ירו בו חיצים ונתנוהו בבית הסהר וענו בכבל רגלו, אבל הוא יצא משם ומלך עליהם, כי הקשת שלו היה חזק ואיתן משלהם:

2ויפזו זרעי ידיו, מלשון מפזז ומכרכר (ש"ב ו ט"ז), זרועיו מתנועעים בקלות, ומושכים את יתר הקשת בלי עמל ויגיעה, כי אם כמפזזים במחול, אף שהמלאכה, קשה עד מאד לכפוף קשת נחושה ולקרב רגליה אחת אל אחת:

3מידי אביר יעקב, שם אביר ברפיון הבי"ת אינו לשון עוצם וחוזק, כי הבא על ענין זה הוא תמיד בדגשות הבי"ת כמו אביר הרועים (ש"א כ"א ח') וזולתם, אבל אביר האמור כאן הוא מגזרת אבר כיונה (תהלים נ"ה) שהוא הכנף, ולא נמצא התואר הזה בתנ"ך רק חמשה פעמים, ד' סמוך אל יעקב, וא' סמוך אל ישראל, וכולן תוארים להש"ית, כי הוא לבדו נקרא כן לפי שהוא מגין על עם קרובו ועל יראיו כעוף המגין באברתו על גוזליו, וכענין באברתו יסך לך וכו' (תהלים צ"א), וענין הכתוב כאן מידי הק"בה שהוא אביר יעקב בא לו זאת הממשלה והנצחון:

4משם רעה אבן ישראל, יראה כי מלת משם תורה על המקום ככל חביריו שבמקראויהיה פירושומשם מבית האסורים יצא למלוך, להיות מושל במצרים ולהיות רועה ומפרנס אבן ישראל, כלומר משפחת ישראל, שכלכל את אביו ואת אחיו: