ביאור יש"ר על התורה, בראשית ו:ו
ביאור יש"ר על התורה · Reggio on Torah, Genesis 6:6
Open in the reader →1וינחם ה', כל לשון נחמה הוא שינוי רצון מעצה לעצה שכנגדה, פעם מן הרעה לטובה פעם להפך, וידוע שאין שינוי רצון לפניו ית', כי לא אדם הוא להנחם, אך הענין כך הוא, כל גזירות השם ב"ה והבטחותיו הם על תנאי שהמקבלים יזכו לטובה ההיא ולא ישתנו ממצבם, וכאשר תחול הגזירה על כל פנים בלי שום תנאי אז יתלווה אליה לשון שבועה, או מופת, או לשון עצה, והנה בבריאת העולם גזר הש"ית שיתמידו חקי הבריאה לעולם, ועל זה נאמר בהם כי טוב, וכן גזר על המין האנושי שיפרה וירבה ויכבוש את הארץ, וכל זה היה על תנאי אם ישמרו בני האדם המצות המדעיות, ויתרחקו מן החמס ומן העריות, וידע השם מתחלה שישחיתו את דרכם ויתחייבו כליה, ולכן לא נשבע הגזירות האלה בזמן הבריאה, אבל נשבע עליהם אחר המבול לנח, ומזה נבין שפורענות המבול לא היה שינוי רצון אצלו ית' אלא שינוי מצב המקבלים, שברוע מעלליהם לא זכו עוד לטובות ההמה שהבטיחם ה' עליהם בתחילת הבריאה, אבל לפי שלא גילה ה' סוד זה לאדם כשברך אותו ואמר פרו ורבו, נדמה לנו כאילו נחם ה' ממה שאמר, וכן היה הענין בנבואת נינוה שידע השם מתחילה שלא תחול הגזירה, אלא שהעלים סודו מן הנביא ולכן כשנשתנה מצב המקבלים כתוב וינחם האלהים (יונה ג' י'), לכי שאנשי נינוה עשו תשובה, וכן קרה בנסיון העקידה כמו שנפרש שם, וכן אמר הנביא רגע אדבר על גוי ועל ממלכה וגו' ונחמתי על הרעה (ירמיה י"ח ז'), ופירש גם, שהוא כשישתנה מצב המקבלים:
2ויתעצב אל לבו, כמו שבקיום הנבראים נאמר ישמח ה' במעשיו (תהלים ק"ד ל"א), כן להפך בהשחת העולם אמר שהוא ית' כביכול התעצב אל לבו, והוא כדי להסביר את האוזן: