ביאור יש"ר על התורה, בראשית ט:ב

1ומוראכם, לפי שעתה נתחדש בחיות טבע האכזריות והכח לטרוף בני אדם או להטיל בהם ארס או להזיק להם ולהפחידם, לכן הבטיח השם לנח שעוד יהיה האדם שולט ומושל עליהם, ובשכלו ימציא תחבולות להבריחם מעליו ולצוד אותם עד שיהיה מוראו וחתתו עליהם:

2בכל אשר וכו' ובכל דגי הים, אינו מוסב אל ומוראכם וחתכם, אלא הם ב' מאמרים ולכן בא האתנח ביניהם, וענין השני בי"תין הבאים זה אחר זה הוא כמו מדבר עד דבר, וכן בגר ובאזרח הארץ (שמות י"ב י"ט), ענינו מגר עד אזרח הארץ, וכן בבשר ובלחם (ויקרא ח' ל"ב), כמו מבשר עד לחם, וכן כאן אמר תחלה שיהיה מוראם על חית הארץ ועל עוף השמים, ולא הזכיר דגים שלא יפול בהם לשון מורא וחתת, ואח"כ אמר מכל אשר תרמוש האדמה עד כל דגי הים בידכם נתנו, כי אף הדגים בידי אדם ונאחזים במצודתם:

3תרמוש האדמה, כמו על האדמה: