ביאור יש"ר על התורה, בראשית ט:כד

1וידע, בנבואה, כי מיד שסר יינו מעליו צלחה עליו רוח ה' ואמר מה שאמר בנבואה:

2את אשר עשה לו, הכתוב לא פירש שעשו לו מאומה רק שראו ערותו ודברו עליו בדרך קלון, וגם על הדיבור והראיה נופל יפול לשון מעשה כמו שאמר השם לנחש כי עשית זאת (לעיל ג' י"ד) והוא דבר בשפתיו:

3בנו הקטן, זה חם שהיה הקטן שבבני נח, וכן משמע מכנוי בנו שבלי ספק שב אל נח הנזכר בפסוק, ועכ"ז נתקלל כנען לפי שגם הוא עשה את המעשה הזה כמו שהוכחנו, ועוד מטעם אחר שאבאר בסמוך: