ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יא:מג

1אל תשקצו את נפשתיכם, אע"פי שהבריות הללו אינן שקץ בעצם בערך נפשותיכם היקרות שקץ הם, ומלת נפש ביארנו (פרשה ב' א'), שנקראת נשמת האדם נפש, בעבור שהיא קשורה בגוף, ופועלת בדם האדם, שעי"פ פועל האדם פעולותיו תחת השמש, ולפי שפעולות האדם צריכין להיות בצדק ובכשרון לשמור מצות ה' להמשיך על עצמו אור חסד אלהיו, נצטוו ישראל להשתמר מכמה דברים ומאכלות אסורות הגורמים שקוץ בדם, שלא יוכל לקבל כח נשמתו כראוי, ועי"כ מתרחק מאור העליון ואם אין אנו יודעים סוד הטומאה הפנימית הזאת, הכתוב העיד שהשרצים גורמים שקוץ בדם שבו חבור נפש האדם ובשרו:

2בכל השרץ השרץ, כאן לא אמר על הארץ, לפי שכולל כל הכתוב בפרשה שרץ המים ושרץ העוף ושרץ הארץ:

3ולא תטמאו בהם, באכילתן:

4ונטמתם בם, אם תטמאו בהם, תדעו שתדבק טומאתכם בכם, לא בבשר כנוגע בטומאה אלא בנפש, שלא תפעל כח הנשמה בכם, וכמ"ש: