ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יד:ג

1ויצא הכהן, לפי שהמצורע יושב בדד מחוץ למחנה, פעמים שמתרחק כמה פרסאות מן העיר למצוא לו מושב בימי חלוטו, ואין הכהן חייב ללכת אליו שם, אלא והובא אל הכהן, המצורע בא עד לפני שער העיר, ולפי שאסור עדיין ליכנסאל המחנה, צריך הכהן לצאת אליו, וזהו ויצא הכהן וכו':

2וראה הכהן, יתבונן בנגע ובסימניו:

3והנה, כשיתברר לו שכן הוא שנרפא הנגע:

4נרפא נגע הצרעת מן הצרוע, ולא אמר נרפא הצרוע, כי אע"פי שעדיין הצרעת בגופו כשיש בו סימני טהרה, נרפא הנגע: