ביאור יש"ר על התורה, ויקרא טז:ה

1לחטאת, מפורש בענין שלא קרב רק אחד מהן, והשני משתלח חי למדבר, אבל יגיד שמפרישין שתיהן לחטאת, לכפר על חטאות ישראל ופשעיהם, לא שמפרישין אחד לעזאזל, אלא הם מפרישין שני שעירים לחטאת, ומצות ה' היא שיגריל עליהן הכהן: (ו)

2את פר החטאת אשר לו, האמור למעלה, ובו יתחיל עבודותיו לפי ששלו הוא ובא לכפר עליו, וראוי שיתודה תחלה על עצמו טרם יכפר על העדה כלה:

3וכפר בעדו, המשך הכתובים הוא על דרך כלל ואחריו מעשה, שאינו אלא פרטו של ראשון, הזכיר עתה דרך כלל שיקריב בתחלה את פר אשר לו ויכפר על ידו בעדו ובעד ביתו כיצד? עתה יבאר דרך פרט, בתחלה יעשה גורלות, לפי שיצטרך אח"כ לערב דם הפר עם דם השעיר, כדי לגמור הזאת דם הפר, וכדי שלא יצטרך להפסיק במעשה עבודתו אמר שיגריל קודם שחיטת הפר, אח"כ חזר ואמר (פסוק י"א עתה יתחיל בהקרבת הפר שזכרנו, כיצד ? ושחט את פר החטאת וגו' עד פסוק כ', ששם נגמרה הקרבת הפר והזאת דמו, זהו פשוטו של מקרא: