ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יח:יז

1ערות אשה ובתה, אם נשא אשה, אסור בבתה, ואם נשא הבת אסור באמה שהיא חמותו ולכן כאן הפסיק הטעם, ושוב אסר בת בנה ובת בתה:

2ערותה, היא השניה האסורה עליו:

3שארה הנה, כאן אין האיסור בעבור שהן שאר בשרו, ולא בעבור שהן ערות אחד מקרוביו, אבל אסורות בעבור שהן שאר בשר זו לזו:

4זמה הוא, לשון זמה ומזמה אינו נופל על מחשבה פשוטה, אלא על עומק עיון והתגברות מחשבה על יתר מחשבות הלב, פעמים בענין טוב פעמים בענין רע, ולכי שאין ברעה תגבורת והשתקעות מחשבות אדם יותר מבזנות, הניחו עליהם כתבי הקדש שם זמה סתם, כי כשהוא לשבח נסמך לו מלת תבונה דעת או תושיה, והתורה מעידה שמחשבות זמה מתגברות מאד במשכב אשה ובתה, ואשה ואמה, כי השם כל יצר מחשבות מבין, ולכן נתן הטעם זמה היא, שעל ידי המשכב הזה הלב נטמא מאד, כי גוברת בו הזימה הנשוא להשם ב"ה: